<h1>צרור החיים הדרך השלישי סימן י"ז</h1>
<h2>דף סט:</h2>
המהלך במדבר ולא ידע מתי יום שבת, מונה מיום שטעה ששה ומקדש יום אחד ומברך בו קדוש היום ומבדיל במוצאי שבת שלו, ועושה מלאכה בכל יום ויום כדי פרנסתו של היום, ואפילו באותו יום שנוהג בו שבת. וכי תימא במאי מינכר ליה שהוא שבת, ויש לומר דמינכר ליה בקדושא ואבדלתא שהוא מקדש ומבדיל. מיהו כדי שלא ימות ברעב התירו לו כדי פרנסתו. ועל כן אסור בכל יום ויום לעשות יותר מכדי פרנסתו. ומיהו אם ידע שהיום שמיני ליציאתו או כזה (המנין) [הענין] מותר לעשות לו מלאכה כל היום, דודאי לא יצא מן העיר השיירא בשבת וחול היה. ומיהו אין לומר בערב שבת נמי לא יצא ויהיה מותר שני ימים לעשות בכולם מלאכתו, דלא היא דמקרי דנפיק בערב שבת [אי] אזיל שיירא.
<h2>דף קיא:</h2>
הרבה דברים צריך אדם לקשור, ואי זה מהם מותר בשבת. כל קשר שהוא של קיימא ומעשה אומן חייב. וכל קשר שהוא של קיימא ואינו מעשה אומן פטור אבל אסור. ושאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לכתחלה. קשר של קיימא ומעשה אומן הוא קשר הגמלים והספנין שעושין דרך אומנות. וקשר המנעל והסנדל שקושרין הרצענין. אבל קשר שאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לקשרו, כיצד, נפסקה לו רצועה וקשרה, ונפסק החבל וקשרו, או שקשר חבל לכלי, או שקשר רסן בהמה, הרי זה פטור. וכן כל כיוצא בזה באלו הקשרים שהם מעשה הדיוט וכל אדם קושר אותם לקיימא. וכל קשר שאינו של קיימא אם קושרו קשר אומן הרי זה אסור. קושרת אשה מפתחי החלוק אע"פ שיש לו שני פתחים, וחוט סבכה אע"פ שהוא רפוי, ורצועות מנעל וסנדל שקושרין אותם על הרגל בשעת מלבוש. ונאדות יין ושמן אע"פ שיש לו אזנים.
<h2>דף קיג.</h2>
וקושרין לפני בהמה או ברגלה בשביל שלא תצא. וחבל שהיה קשור בפרה קושרין באבוס. היה קשור באבוס קושרו בפרה. אבל לא יביאו החבל מתוך ביתו. וחבל גרדי שמותר לטלטלו הרי זה מביא וקושרו בפרה ובאבוס, מפני שכל אלו הקשרים הם מעשה הדיוט ואינן לקיימא, אלא פעם קושר פעם מתיר, ולפיכך מותר לקשור אותן לכתחלה. וקושרין דלי אבל לא החבל [נ"א בחבל]. כתבו בתוספות (דכלאים) [דדלאים] שלנו שאינם קבועים בבור, אפילו חבל בעלמא דלאו דגרדי מותר. שאינו קשר של קיימא, כיון דאינו עשוי לעמוד שם זמן מרובה. העניבה מותרת לפי שאינה מתחלפת בקשירה. לפיכך החבל שנפסק מקבץ שתי קצוותיו וכורך עליו משיחה ועונב עניבה. והקשר שחייבין על קשורו, כך חייבין על התירו. וכל קשר שמותר לקשרו, כך מותר להתירו. וכל שהוא פטור אבל אסור בקשירה כך בהתירו.
<h2>דף קכב.</h2>
המגיעים בשבת סמוך לעיר בתוך הספינה הואיל ושבתו בתוך הספינה והספינה היא למעלה מעשרה, ואין דין תחומין למעלה מעשרה, מותר לו לצאת מתוך הספינה, ואם עשו הגוים כבש בשבת לירד בו, יורד אחריו ישראל, ואפילו עשאוהו לעצמן ומכירין אותו, שאין כאן דבר שיוסיפו בעבורו. ואם עשאוהו כדי שירד ישראל לבדו ולולי הישראל [לא] עשאוהו, אסור לו לירד בו. וכל אלו הענינים פירשם מורי הרשב"א ז"ל באורך בעבודת הקודש.
